את לא לבד

אני כותבת את הפוסט הזה לכל הנשים שמרגישות בחושך.
לכל הנשים שמרגישות לבד.
לכל הנשים שמרגישות לכודות בתוך חיים שלא נכונים להן. חיים שלא נותנים ביטוי למי שהן באמת, למי שהן יכולות להיות במלואן.
.
אני כותבת את הפוסט הזה לכל הנשים שבכל זאת מאמינות שאפשר אחרת. שיודעות שאפשר אחרת. ורק צריך למצוא את הדרך.
.
אני כותבת את הפוסט הזה בזכות הנשים האמיצות שיצא לי ללוות, שסיפרו אחר כך על תחושה של מעבר מחושך לאור. על התחושה שמי שהן היו פעם, בתחילת הדרך, זו מישהי שהן היום כבר לא ממש מכירות. מעין מכרה רחוקה מהעבר…
.
אני כותבת את הפוסט הזה וחושבת על היכולת לבחור. על המרחב הפנימי שנפתח בטיפול. על היכולת של האישה לקחת אחריות על החיים שלה.
.
אני כותבת את הפוסט הזה כדי לספר על האומץ. על הכוחות. על ההתמודדות. על התקווה.
.
אני כותבת את הפוסט הזה כי יש לנו אפשרות לשנות את הדפוסים הפנימיים. לעשות מהלכים. ולהביא את עצמנו למקום שלם ומאושר יותר.
.
אני כותבת את הפוסט הזה כי, בכל פעם מחדש, אני מודה על הזכות ללוות נשים בתוך התהליך המורכב והמרגש שהן עוברות. לראות את השינוי מתרחש מול העיניים. ולהתפעם.