בזמן המתנה במספרה יצא לי לדפדף בכתב עת שכותרתו “יופי”. טעות חמורה, כמובן. כמו שנאמר: Do not read beauty magazines. They will only make you feel ugly.
עברתי עמוד אחרי עמוד וככל שהתקדמתי הרגשתי שאני הולכת ודועכת מבפנים. התקשיתי להכיל את כל המתקפות על הגוף הנשי. להלן ציטוט לדוגמה מאחת הכתבות שהופיעה שם. מילה במילה, לא נגעתי:
“כשהצוואר עושות קולות של תרנגולת. בשלב מסויים בחיים הצוואר עלול לגלות סימני ריפיון, דלדול ורפיסה. זה הזמן לבדוק מהם הפתרונות שמציע תחום האסתטיקה. … אנשים צעירים אומנם סובלים מבעיות אסתטיות שונות בצוואר, החל מצוואר כפול וכלה בחריצים לא רצויים אבל התופעה רק מחמירה עם השנים, ואת רוב הבעיות כמו קמטים ומרקם עור מחורץ ניתן למצוא בקרב נשים שחצו את קו הארבעים והחמישים”
חשוב לי להבהיר: זה לא שיש לי עמדה עקרונית כנגד ניתוחים פלסטיים. וזה לא שאני חושבת שכיף להזדקן (אם כי במובנים מסויימים, זה גם כן). אני מבינה ומכירה את הפחד מפני הגוף המתבלה. מה שמקומם אותי זו הגישה, תחושות הגועל והבושה שהכתבות בחרו לעורר בקרב הקוראות כלפי גופן.
אבל זה לא התחיל ונגמר רק במלחמה כנגד נזקי הזמן. גם הצעירות לא ניצלו ממסע האימה. הנה למשל, עוד מאותו כתב עת משובח:
“חזה אסימטרי. מחקר חדש: השפעות פסיכולוגיות של חזה אסימטרי על דימוי הגוף בקרב נערות. נתוני המחקר מוכיחים כי הנערות סובלות מדימוי עצמי נמוך ומקשיים פסיכולוגיים וחברתיים והמסקנות הן כי יש להתייחס לנערות עם חזה אסימטרי כבנות עם בעיה רגשית ולא רק קוסמטית”
מסקנת המאמר, כמובן, הייתה שיש לסייע לנערות לבצע ניתוח חזה לתיקון האסימטריה ולא – חלילה – לשנות את עמדתן הרגשית ביחס לסוגייה. והרי לכל בני האדם יש אסימטריה בכל האיברים: עיניים, אוזניים וכל איבר זוגי אחר באשר הוא…
המסרים המעוותים שלנו כחברה כלפי דימוי הגוף של נשים מתחילים כבר בגיל הרך. פעם הוזמנתי למסיבת יום הולדת בבריכה של ילדה בת חמש ונדהמתי לגלות שכמעט כל הבנות הגיעו עם ביקיני (מעבר למיניות המיותרת, לא חבל על נזקי השמש המצטברים?). לא מזמן נתקלתי בנעלי עקב(!) במידות לגיל הרך שהוציאה חברת נעלי ילדים ידועה (לא חבל על הגב?). ויש עוד מגוון רחב של דוגמאות.
בובות הברבי והבראץ למיניהן משדרות גם הן כבר שנים מסרים מיניים ומעוותים, אשר אין ספק כי הינם בעלי השפעה על התפתחות דימוי הגוף, תחושת הערך העצמי ותפיסת המיניות של ילדות (וגם ילדים). לכן כל כך שמחתי לגלות את “דבשושיות”. בדבשושיות לילך ובתה דבש מעניקות לבובות הרגילות “מתיחת פנים” אבל לכיוון הנכון: הן מחליפות את האיפור הבוטה באיפור עדין ונעים, מעבות את הגוף האנורקסי והופכות אותו לאנושי, ומחליפות את הלבוש הפרובוקטיבי בלבוש כפרי ומתוק. הרעיון התחיל באוסטרליה ומתפשט למרבה השמחה ברחבי העולם.
בקליניקה שלי, כיוון שאני מטפלת גם בילדים, יש לא מעט משחקים. חשוב לי להכניס לקליניקה רק צעצועים שאני אוהבת ועומדת מאחוריהם בלב שלם. לכן, ברגע ששמעתי על פרויקט הדבשושיות מייד שלחתי אליהן בובות למתיחת פנים, והן חזרו אלי שמחות ויפות בהרבה! ואפילו בתוספת אב וכלבלב.
מצורפות תמונות לפני ואחרי, אין לי ספק שתדעו לזהות מה זה מה…
