**אזהרת טריגר**
“עברו 8 חודשים ואני כבר נושאת בבטני תינוקת חדשה אבל לרגע לא שוכחת אותה, את התינוקת האהובה שלי שהיינו יחד צמודות במשך 5 חודשים שלמים. שכבר הרגשתי אותה בועטת בתוכי וחיה בתוכי ונושמת בתוכי.
קרה מה שקרה ונאלצנו לקחת החלטה גורלית אכזרית וקורעת לב. נאלצתי להיפרד ממנה. עד היום אני לא מבינה איזה כוחות היו לי ומאיפה הם הגיעו ואיך שרדתי את התופת הזו. אני עוברת היום חוויה מתקנת, הריון חדש טפו טפו תקין ורגוע, אבל אני סוערת בפנים. לא לוקחת כמובן מאליו לרגע, לא שוכחת, לא מפסיקה להודות ולקוות שהכל יהיה בסדר. בעזרתו שם למעלה, אני מאמינה שהוא שומר עלי. וגם היא שומרת עלי שם מלמעלה. לא כועסת, לא נוטרת טינה, יודעת שהחלטתי בשביל שתינו. שחשבתי עליה יותר מאשר עלי. ששמרתי על הבית שלי ועל ילדיי האהובים. שלעולם היא תהיה בלב של כולנו.”
**
הציטוט הוא מתוך דברים שכתבה מטופלת אהובה, שעשיתי איתה עיבוד של לידה שקטה. זה היה תהליך עמוק ומטלטל, שהיו בו הרבה בכי וכאב אבל גם התרגשות ותקווה.
כחלק מהתהליך – התחברנו אל העוברית, דברנו איתה, בקשנו את סליחתה. הרבה פעמים במקרים של לידה שקטה האינסטינקט הראשוני הוא לא לחשוב, לא לראות, לנסות להימנע מקשר – כדי לא להרגיש את הכאב. אבל הכאב נמצא שם בכל מקרה, והדרך הכי טובה להתמודד איתו היא דווקא בעזרת קשר. בסופו של התהליך, אפשר לומר שקיבלנו את ‘ברכת הדרך’ מהעוברית, בזכות הידיעה שהיא תמיד תהיה אהובה.
זמן לא רב מאוחר יותר, הגיע היריון חדש. ההיריון החדש לעולם יהיה מלווה בחוויות ההיריון(ות) הקודם ולעתים אף יציף אותן ביתר שאת, בעיקר אם לא נעשה להן עיבוד קודם לכן.
*
אובדן היריון הוא אירוע כואב וקשה, בין אם התרחש בשלב מוקדם או מאוחר של ההיריון, בין אם התרחש באופן טבעי או בהליך יזום. יש בו חיבור בלתי נתפס – במקום יצירת חיים, יש אובדן שלהם.
*
ולכל מי שחוותה אובדן סביב היריון ולידה אני רוצה להגיד מעומק לבי: הלוואי שלא תדעי עוד צער.
