~~

“בעצב תלדי בנים” (בראשית, ג, טז). אבל הפסוק לא מזכיר כמה נורא העצב אם לא מגיעים באופן הצפוי לשלב הלידה…

אני רוצה לפרק מיתוסים בנוגע לאובדן היריון:

* “אם מאבדים היריון בשבוע מוקדם, זה קל – פשוט מתגברים וממשיכים הלאה, מתרכזים בהיריון הבא” – לא נכון.

יש תהליכי התקשרות אל ההיריון ואל העובר שמתרחשים גם בשלבים מוקדמים, לפעמים אפילו הרבה לפני שהוא נוצר. אובדן היריון גם בשבוע מוקדם עלול להיות תהליך מאוד קשה רגשית עבור חלק מהנשים, והעובדה שהסביבה לא מכירה בכאב הזה רק מחריפה את הקושי בהתמודדות עם האובדן.

לפעמים תחושות קונפליקטואליות שהיו כלפי ההיריון רק מגבירות את תחושות האשמה על האובדן.

נשים רבות מרגישות תחושות קשות של כישלון, על כך שהגוף שלהן לא הצליח לתפקד, לעמוד במשימה הכי חשובה של גוף האישה. יותר מזה, יש נשים שבעקבות מה שקרה ממש מרגישות שהגוף בגד בהן, או שהרחם שלהן הוא מקום רע.

ההחלטה להפסיק היריון היא קשה מנשוא, ומעוררת אינסוף תחושות אשמה. (אם היית צריכה לקבל החלטה – חשוב שתדעי, אין כאן החלטה נכונה או לא נכונה. יש רק עצב על זה שהיית בסיטואציה שבה נדרשת לקבל החלטה כל כך קשה. כבר קרה לי מצב שבו ליוויתי אישה אחת שהתייסרה על כך שבחרה לסיים את ההיריון, ובמקביל באותם ימים ליוויתי אישה אחרת שהתייסרה על הסבל שהתינוק שלה היה צריך לעבור בגלל שבחרה להשאיר את ההיריון. כאמור, אין שום בחירה שהיא קלה…)

אין ‘חובה’ לחוש את כל הרגשות האלו, יש כמובן אפשרות שאת מרגישה אחרת. אם חווית אובדן היריון ואת לא מרגישה את כל מה שתואר – זה מבורך. נסי להבין מה עזר לך בהתמודדות ולהיעזר בזה גם במצבי התמודדות בתחומים אחרים בחיים.

~~

אם את חווה רמות גבוהות של מצוקה – אל תישארי לבד. חשוב לפנות לעזרה.

?