ספרי ילדים שאני אוהבת במיוחד

 

ספרים הם כיף גדול, בעיקר אם הופכים אותם לזמן בילוי משותף של ההורה והילד/ה. בנוסף, ספרים יכולים לסייע לילדים (וכמובן גם לנו המבוגרים) לעבד נושאים מורכבים ולעבור תהליכים רגשיים משמעותיים.

יש המון ספרי ילדים מעולים… ואין שום סיכוי שאצליח להתייחס כאן לכולם. לכן אני מרשה לעצמי להחליט שזהו פוסט ראשון בסדרה, ובהמשך אולי אכתוב פוסטים עם המלצות נוספות.

מעבר לקלאסיקות (סדרת ספרי איתמר, אבא עושה בושות, צפרדי וקרפד, ארץ יצורי הפרא, ועוד ועוד…) רציתי הפעם להתייחס למספר ספרים שהם אולי דווקא קצת פחות מוכרים. את כולם גיליתי די במקרה, והתאהבתי. וכשאני אוהבת משהו ישר מתחשק לי לחלוק אותו עם עוד אנשים, כדי שגם אחרים יוכלו ליהנות ממנו. אין לי פה שום אינטרס מסחרי, אני לא מרוויחה אחוזים ממכירה של אף אחד מהספרים. רק אהבת השיתוף בדברים טובים 🙂 ובגלל שמדי פעם שואלים אותי על המלצות לספרים בנושאים ספציפיים, אציין ליד כל ספר באיזה תחום הוא יכול לסייע.

 

אופס החתול – מאת רוב סקוטון.
זהו ספר נהדר שמספר על החששות של אופס החתול לקראת היום הראשון בבית הספר,
עם המון רגישות והומור וכמובן – עם סוף טוב.
מתאים במיוחד לילדי גן חובה בשלב שבו מתחילים לדבר על העלייה לכיתה א'.

 


כולם עושים קקי – מאת טארו גומי.
אני אוהבת את הספר הזה כי בניגוד לספרים אחרים העוסקים בגמילה מחיתולים, אין פה דיבור ישיר על גמילה, אלא התייחסות לעובדה הטבעית שכולם אכן עושים קקי. דבר זה מאפשר לילדים להתחבר לנושא ממקום נינוח, לא כהתגייסות לקראת משימה מורכבת וקשה שעלולים שלא להצליח בה.

 


סיפור מהחיים – מאת אלונה פרנקל.
(כן, זו שכתבה גם את "סיר הסירים"). בספר הזה נפתלי לומד על מושג המוות בדרך הכי פשוטה ועדינה שניתן, ועם התייחסות אופטימית לגבי ההמשכיות של החיים. מומלץ לילדים קטנים שנאלצים לפגוש את הנושא בטרם עת בעקבות מוות של מישהו קרוב. וגם בכלל, לילדים שמתחילים לעסוק בנושא המוות באופן טבעי (כי תמיד מגיע הרגע הזה בהתפתחות..).

 


יחי והידד – מאת רינת פרימו.

כולם מכירים את "איה, אאוץ אווה" של הסופרת אבל הספר הזה בעיני הוא לא פחות מוצלח. הוא עוסק בקולות הפנימיים שיש לכולנו, של חיפוש אחר העיניים המתפעלות שיראו ויתלהבו מאיתנו. הספר ממחיש עד כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת למען השגת ההתפעלות הזו, ובסופו של דבר מסייע להבין את חשיבותה של ההערכה שלנו לעצמנו.

 


קנגורה – מאת גוידו ון גנכטן.

זהו ספר מתוק שעוסק ברגישות בנושא שמעסיק לא מעט ילדים והורים בגיל הרך – היכולת של הילד/ה לצאת מתוך החיבוק החם של ההורה אל העולם (או במילים אחרות: תהליך הנפרדות). הספר מתאר את ההתלבטות וחוסר הרצון של הגורה להפרד עד לרגע שבו התהליך מתרחש מעצמו באופן טבעי, ואפילו מותיר את האם מעט המומה מהפרידה. מומלץ לילדים שחווים קשיי פרידה, אבל למען האמת מומלץ לכולם.



נונה קוראת מחשבות
– מאת אורית גידלי.
זהו אחד הספרים החכמים והיצירתיים שפגשתי. בעזרת מקל קסמים העשוי למעשה ממתקן בועות סבון האם מעניקה לבתה את האפשרות לזהות מה הן המחשבות והרגשות שעומדות מאחורי התנהגותם של אנשים אחרים. בשפה המקצועית זוהי יכולת שנקראת "תיאוריית המיינד" (Theory of Mind) והיא יכולת קריטית לתפקוד שלנו בעולם. כשאני כותבת את זה כך זה נשמע כבד אך הספר קליל, מקורי ומלא הומור. מומלץ בחום!

 

 

מוזמנת לפייסבוק